לשרוד בקורונה

בזמן שכולם מתווכחים באולפני הטלוויזיה אם יש קורונה או אין קורונה, אם זו רק שפעת או יותר משפעת ועסוקים בשאר תיאוריות קונספירציה באשר לאמיתות המחלה – דבר אחד ברור. הכלכלה התרסקה. כולנו, ללא יוצא מן הכלל, נפגענו. אנשים הוצאו לחל"ת, פוטרו, תשלומים עוכבו, דמי אבטלה לא נכנסו, עסקים קטנים לא זכאים, עסקים גדולים לא זכאים, בעלי שליטה נטולי שליטה על חשבון הבנק שלהם והשאר היסטריה.

גם אחרי שהקורונה תחלוף נרגיש אותה בכיס. התורים בזארה ואיקאה בימים הראשונים של הפתיחה לא משקפים את המציאות. במציאות אנשים מהססים לפתוח את הארנק או להשקיע מחשש לגל שני שיגיע. או שלא.

גם אני, כמו כולם, נפגעתי מהקורונה.

ביום אחד נמחק לי היומן. 59 הרצאות שהיו אמורות להתקיים בחודשיים האחרונים בוטלו ברגע אחד. ברמה האישית סירבתי להמציא מוצרים ולספר לאנשים שמצאתי את התרופה הכלכלית עבורם, שהם חייבים לנצל את "ההזדמנות" ולהיות ערוכים ליום שאחרי הקורונה. בעיקר משום שלא ידעתי מתי הקורונה תסיים. למעשה איש לא יודע. 

ולא רק שהפסדתי הכנסות של הרצאות עתידיות אלא גם הפסדתי כספים שהייתי צריך להוציא על משכורות לעובדים (התעקשתי להוציא לחל"ת רק בחודש השני לקורונה על מנת למעט את הפגיעה בהם), הדפסתי 10,000 ספרים לקראת פסח על פי הזמנות חנויות הספרים (שנסגרו כמובן) ובאופן כללי היו לי בחוץ לא מעט צ'קים פתוחים לכל מיני ספקים.

בקיצור נזק של חמישה מספרים.

בחודש השני של הקורונה, כשהאנושות נכנסה לסוג של שגרת חיים חדשה ואנשים הרשו לעצמם לרכוש יותר מנייר טואלט וביצים, החלטתי שאני חוזר לפעילות חלקית. בהעדר הרצאות וסירוב שלי לקיים פעילות ZOOM בחודש הראשון (מתוך תפיסה שאנשים צריכים להיות מרוכזים בלהסדיר נשימה). מה זה פעילות חלקית? להתחיל ולמכור את מלאי הספרים העצום שנתקע במחסן שלי. איתרתי חברת שליחויות שעושה עבודה נפלאה מדלת לדלת, שיפצרתי קצת את האתר, בניתי מארזים והתחלתי להעלות סטטוסים סולידיים, אחת ליום, על ספר כזה או אחר.

BOOM!!!

ספר אחד נמכר.
מארז ספרים.
מארז כיתתי.
ספר נוסף.
עוד ספר.
עוד אחד.
450 ספרים בשלושה שבועות.

ללא שקל אחד על פרסום (פיטרתי את המפרסם וביטלתי את תקציב הפרסום ביום שהקורונה פרצה).

בהעדר הרצאות מצאתי את עצמי, יושב בבית ופותח קו ייצור לאריזת ספרים (פלוס הקדשה אישית). הבור הכלכלי נסגר לאט לאט. יש עוד לא מעט עבודה על מנת ליישר את עקומת החריגה אבל היי, זה כבר לא אסון וקטסטרופה כמו חשבתי. למען האמת, החנות הוירוטאלית שלי הכניסה הכי הרבה כסף מאז שהאתר החדש עלה לפני חצי שנה. והכל קרה לבד. ללא פרסום וללא צוות.

מה למדתי מזה? (כלומר ידעתי אבל קיבלתי וואחד חיזוק!)
* אתר אינטרנט עם תוכן איכותי ומ-ד-ו-י-ק הוא דבר סופר חשוב. לכל עסק.
*להיות בעל מוצרים שלא דורשים פיזיות של בני אדם (כלומר אותי)
*בניית קהילה.

מי שהציל אותי ממשבר כלכלי קשה זה אתם.
כל אחד ואחת מכם. ליתר דיוק, כמעט 200,000 אנשים שפזורים בקבוצות ועמודים שונים שאני מנהל בפייסבוק ובאינסטגרם. קהילה שאני משתדל להשקיע בה לאורך השנה (שלא לומר שנים) במתן תוכן (ממעורר מחשבה ועד הבלים ובדיחות). קהילה שהחזירה לי בגדול בימי הקורונה.

כבר כמה שנים שאני מקיים סמינר חודשי בשם "המשפיעים" ומלמד איך להיות בולט וויראלי ברשתות החברתיות מבלי הצורך להוציא כסף על פרסום (או לכל היותר סכום זעום). לא משנה כמה דפי נחיתה יפים הכנתי וכתבתי תמיד יש את אלו ששואלים "אבל למה אני צריך קהילה? אין לי עסק גדול".

קהילה היא מילת מפתח בשנת 2020.
כל אדם צריך קהילה. גם אדם שאין לו עסק.
גם אדם שיש לו "רק" כישרון או אג'נדה חברתית.
כי במאה העשרים ואחת כולם צריכים לשלוט בעולם הוירטואלי בו אנחנו חיים (שלא לומר חיים בו, לעיתים, יותר מאשר בעולם האמיתי). ובעיקר משום שיום אחד, אפילו אם כרגע אתם לא רואים אופק, יהיה לכם משהו להציע לעולם ותצטרכו קהל מגיב ורוכש.

ואנחנו כבר יודעים שאת רומא לא בנו ביום אחד.
גם קהילה לא בונים ביום אחד. לי זה לקח עשר שנים לעשות זאת.
בקיצור, תקימו לעצמכם קהילה. היום.

***
רגע,
ויש גם סוף טוב לכל הסיפור.
אני חוזר לפעילות של הרצאות וסמינרים.
אומנם תחת מגבלות של ישיבה וכמות אנשים.
אבל חוזר. הרצאת הרשימה, שנת המתנות, הרשימה לילדים, סמינר המשפיעים (ביום שישי הקרוב), קורס כתיבה, הרצאה על מימון המון סמינר רב מכר ועוד. כל הפרטים פה https://bit.ly/2XgI9K7 נתראה!

ותודה לכם על הכל.

אם תקליקו כאן תוכלו לשמוע תגובות של בוגרי סמינר המשפיעים