באפריל 2011 ישבתי עם עורכי, מורי, רבי וחברי, אמנון  ז'קונט לארוחת צהריים. התכנסנו יחד על מנת להרים כוס יין ולחגוג את סיום העבודה המשותפת על ספרי השני "נא להתנהג בהתאם".
"איך אגרום לאנשים להרים דווקא את הספר שלי מכל המבחר העצום שבחנות הספרים?", שאלתי את אמנון שידע כבר עשרות השקות ספרים משלו ושל מיטב הסופרים שערך.
"תתראיין עליו, תספר עליו לכל מי שתפגוש, תכתוב בפייסבוק לחברייך ובתקווה השמועה אודותיו תעבור מפה לאוזן", אמר לי בקור רוח אופייני.
"אבל גם לעיתון ולטלוויזיה לא קל להכנס. ותחשוב שאתה ואני עוד מקושרים ומוכרים יחסית. איזה אומללים סופרים אנונימיים שספר הביכורים שלהם יוצא ואיש אינו מתעניין בו או בהם מכיוון שהשם שלהם לא מוכר מספיק".
ואז הבזיק בנו רעיון!
"בוא נפתח בלוג משותף ובו ניתן טיפים לכתיבה, נכתוב על ספרים שאהבנו וכשנשיק ספרים חדשים נכתוב עליהם לקהל שלנו", אמרנו אחד לשני.
הבעיה של אמנון ושלי היא שאנחנו מהר מאוד מעלים הילוך עם הפנטזיות שלנו.
"למה בלוג? בוא נפתח אתר!", השיב לי.
"למה אתר? בוא נפתח רשת חברתית תרבותית!", אמרתי, "אתר כמו פייסבוק שהשיח בו הוא רק על ספרים, סרטים, הצגות, מופעים, מוזיקה, טלוויזיה וענייני תרבות".
"מקום בו כל יוצר יהיה שווה בין שווים", הוסיף, "בין אם הוא מוכר או אנונימי".
וכך נולד האתר התרבותי "גיבור תרבות".
במשך שלוש שנות פעילותנו האתר עבר גלגולים ואנשים רבים. הוספנו אלמנטים, הורדנו אלמנטים, גייסנו כותבים, החלפנו מבקרים עד שהצלחנו לבסס קהילה קטנה ואיכותית של חובבי תרבות שנהנית לחלוק רשמים אחד עם השנים על התרבות המקומית ושל יוצרים רבים שפותחים לעצמם מיני אתר בצורת דף יוצר.
אתם מוזמנים לצפות בסרטון ישן המספר על אתר "גיבור תרבות" ולהקליק כאן על מנת לעבור אל האתר.