פורסם על-ידי

לכתבה המלאה לחץ כאן

ב1.5.2011 הצבתי לעצמי עשר משימות לביצוע תוך 400 ימים. להתחטב, לפגוש את אופרה וינפרי, ללמוד שפה זרה, לשקם הומלס ולהקיף את אוסטרליה הן רק חלק קטן מהרשימה שלי. בינתיים מאות אנשים הצטרפו למסע וכתבו רשימות משלהם (כאן). בלוג “הרשימה” מתעד את מסע הכיבושים, ההצלחות, הכשלונות ובעיקר את המחשבות שלי. אם נחשפת ל”הרשימה” רק עכשיו אני ממליץ לך להתחיל את המסע על ידי הקלקה כאן. להזמנת הרצאה על הגשמה עצמית באמצעות רשימה ניתן ליצור קשר באמצעות כפתור ה”צור קשר”. קריאה נעימה!

 

12.6.2011

43 ימים למסע. נותרו 357 ימים…

עד גיל 24 הייתי בטוח שכל האנשים מתנהגים אותו הדבר. שכולנו בעצם סוג של קופי-פייסט אנושי כשההבדל היחידי בינינו הוא צבע העיניים, גזרת הגוף והקולות שלנו. שילוב של תמימות, טמטום ואטימות. באותה התקופה חוויתי מריבה גדולה עם חברה קרובה שהבהירה לי חד משמעית שהאנושות מלאה באינספור סוגי אנשים ובעיקר שכל אחד כל כך שונה מהאחר.

את החברה שלי הכרתי במסגרת לימודי בית ספר למשחק. לאחר שסיימנו את הלימודים ובזמן שרצתי אחרי התפקיד הגדול והמיוחל שרציתי לגלם, היא ישבה בבית משותקת מפחד. ככל שהשבועות והחודשים חלפו היא קמלה בתוך עצמה. לא עשתה כלום. בשלב מסוים היא אפילו לא יצאה מהבית מרוב שפחדה מהעולם ומעצמה. היא הייתה כל כך משותקת שהפסיקה לעבוד כמלצרית ונותרה ללא הכנסה. אחרי כמה חודשים כשאזלו לה החסכונות היא חזרה לגור אצל הוריה בדרום הארץ. מאז היא הספיקה לעשות הרבה דברים אך מעולם לא עשתה וי על החלום הגדול של להיות שחקנית.

לאורך כל אותה התקופה ניהלתי איתה עשרות שיחות נפש שארכו מאות של שעות. היא חזרה על אותה המנטרה של “אני לא מוצאת את עצמי” ואני הקופצני ומלא האנרגיה נתתי לה פתרונות גרועים שהיו נכונים ומתאימים לנפשי אך לא לנפשה. יום אחד, סביב הסוגיה של הזנחת עצמה, רבנו. כתבתי לה מכתב ארוך מאוד שמטרתו הייתה לעורר אותה. כתבתי לה דברים קשים מאוד. היא ענתה לי בפתק קטן ובו משפט אחד חכם: “אתה זה אתה. אני זה אני”. בינגו. באותו היום הבנתי שבני אדם הם יצורים שונים ועצמאיים והפסקתי לכעוס על אנשים שלא פועלים כמוני. להפך. אני מבין אותם לפעמים יותר מאשר אני מבין את עצמי.

 

12

 

זאת אולי אחת הסיבות שגרמו לי לפתוח את “הרשימה”. לספר על טכניקת וכלי הרשימה שעזר לי באופן אישי, בחיי הקצרים, לחפש תשובות לשאלות הבסיסיות של החיים. בתחילת השבוע פנתה אליי אישה זרה עם מייל מתגרה תחת הכותרת “האם תמיד היית טיל מונחה?”. נכנסו לפינג פונג של התכתבויות ובסופה של התכתבות למדנו שנינו כמה דברים על עצמנו, הגשמה עצמית ורשימות. הנה תזכורת להתכתבות – כאן.

אחת הקוראות הנאמנות והמפרגנות של “הרשימה” היא אודטה, העיתונאית וכותבת הטור שעושה כל כך הרבה שנים טוב על הנשמה לכל כך הרבה אנשים. היא קראה את ההתכתבות ביני לבין האישה והרגישה שהיא חייבת להגיב אז היא שלחה לי מייל עם דעתה לעניין. מייל שהזכיר לי נשכחות ובעיקר את התקרית ההיא מגיל 24 בה כפיתי על מישהי אחרת תשובה שנכונה ומתאימה לי אישית. אודטה לא רצתה לאכוף סמכות אז היא שלחה מייל שמיועד לעיניי בלבד. אך מכיוון ש”הרשימה” הפכה לסוג של בית ספר עבורי ועבור הגולשים הנאמנים (1500 גולשים ביום!!! מהארץ ומהעולם!!!) חשבתי שיהיה נכון לפרסם את תגובתה גם אם היא, אולי, סותרת במקצת את דבריי.

אז הנה דבריי אודטה החכמים. לא נגעתי.

 

אודטה

 

“אוי אלוהים, מגרד לי באצבעות להגיד לבחורה הזו: “גשי ללישכתי!”

ובחיים לא אקמט לך את המילה בתור תגובה בבלוג, אבל מההבנות שלי “איך פועל הים” – לפני שהבחורה הזו הולכת לעורך הראשי, היא צריכה לשקם את האנרגיות הדורמיינדו שלה. אחרת, היא תעשה קפיצת קמיקזי – וכלום. היא תחטוף כאפה בראש. כי אתה חושב במושגים שלך, שכולך אש ומנוע חי, ולא לוקח בחשבון מי היא. יש לי חברה חכמה שאומרת: לכל מקום שאני הולכת – אני באה גם. יענו, הבנאדם לוקח את עצמו בכל אשר ייפנה. ואצלה – המהות שלה כבויה, כניראה בגלל יותר מדי מטרות שניכשלו לה. ומראה חברתית מכוערת שהיא הפנימה (“בת 29 רווקה, עם כלב, לבד”, או משהו כזה. זה אישיו, אחרת היא לא הייתה מציינת את זה). הבחורה צריכה פימפום מנה של “את שווה, בייבי!” אחרת היא תבוא עם האנרגיות הכבויות האלה לעורך – והלך עליה. הוא יראה שהיא פישפש שקפץ מעל המידות שלו באופן חד פעמי, משאריות הדלק של יובל. הרפואה בשבילה הוא מטרות של בייבי סטפס. בדיוק כמו בפוסט הקודם שלך (כאן). ומעולה לעולה – כוחה יעלה.

וחוץ מזה: היא לא יודעת מה היא רוצה מחייה?

השיטה לדעת מה אתה רוצה כשאתה לא יודע מה אתה רוצה, זה לכתוב לעצמך את מה שאתה ממש לא רוצה. תסתכל בנגטיב של זה, והופ! מתבהרת לך התמונה מה אתה כן רוצה.

אתה כותב, למשל, “אני לא רוצה להיות חולה”. יופי. אז אתה כן רוצה “להיות בריא”. והנה לך רצון מצויין. או “לא רוצה אובר דרפט” – אם כך, אתה בעצם “רוצה שיהיה לי מספיק כסף לסגור את החודש על אפס, ועוד עשרה שקלים בפלוס”. מצויין. מטרה ריאלית וטובה.

נשיקות ותצליח מאוד עם ‘הרשימה’ – כי זה אחלה רעיון.

אודטה”.

תודה, אודטה! למדתי.



הגיבו לפוסט