פורסם על-ידי

לכתבה המלאה לחץ כאן

ב- 1.5.2011 הצבתי לעצמי עשר משימות לביצוע תוך 400 ימים. להתחטב, לפגוש את אופרה וינפרי, ללמוד שפה זרה, לשקם הומלס ולהקיף את אוסטרליה הן רק חלק קטן מהרשימה שלי. בינתיים מאות אנשים הצטרפו למסע וכתבו רשימות משלהם (כאן). בלוג “הרשימה” מתעד את מסע הכיבושים, ההצלחות, הכשלונות ובעיקר את המחשבות שלי. אם נחשפת ל”הרשימה” רק עכשיו אני ממליץ לך להתחיל את המסע על ידי הקלקה כאן. להזמנת הרצאה על הגשמה עצמית באמצעות רשימה ניתן ליצור קשר באמצעות כפתור ה”צור קשר”. קריאה נעימה!

3 ימים לתחילת המסע. עוד 397 ימים נותרו…

כל האנשים חולמים חלומות, חלקם חלומות פרועים. ידעתי את זה לפני שהתחלתי לכתוב את האות הראשונה בבלוג שלי. הרגשתי שזה מה שעשוי לחבר אנשים לבלוג ואולי גם להניע אותם לפעולה. ואכן, יום אחרי שהבלוג עלה לאוויר כבר נמנו בו כ – 5,000 צפיות (מרביתן בישראל אבל גם בארצות הברית, ואפילו באיראן). קיבלתי כמאה מיילים מאנשים שחשפו בפניי את הרשימות הסודיות והכמוסות ביותר שלהם. חלקם סיפרו שמעולם לא הכינו רשימה. לא בכתב ולא בע”פ. את חלק מהאנשים קל היה לשכנע שיפרסמו את הרשימות שלהם בבלוג, תחת הלשונית “הרשימות שלכם”. ואולם, חלק הארי התנגד. הם היו נבוכים, המומים, מופתעים. “מה, שאנשים אחרים יקראו את הרשימות שלי?!”, “איזו בושה!”, “ומה אם אכשל?”.

אז מה? תכשל! ואם אני אכשל? אם לא אשיג קוביות בבטן, לא אפגוש את אופרה וינפרי, לא אטוס לאוסטרליה, לא אשקם הומלס ולא אשלים בגרויות? לפחות ניסיתי! בעיניי, לחיות עם תחושת החמצה היא חוויה קשה יותר מאשר לחיות עם תחושה של כישלון רגעי. אני מעדיף לחיות עם הידיעה שניסיתי מאשר לחוש שהחיים חלפו מול עיניי בעוד שאני מזפזף בין הערוצים השונים של חיי.

אם יש לכם רשימה של משימות וחלומות ריאליים, שתפו אותי ואת העולם. עצם השמעת הקול הפנימי שלכם כבר תוביל לשינוי. אני מבטיח לנסות ולסייע בשתי משימות שתהיינה ברות ביצוע.

ובאשר למסע האישי שלי. מה קרה עד עכשיו?

התקשורת הישראלית החלה להתעניין. התארחתי בתוכנית ‘צינור לילה‘ והתראיינתי אצל איריס קול ב’רדיו ללא הפסקה‘. קיבלתי כמה פניות מעיתונים ואני במגעים לשיתופי פעולה שונים סביב הבלוג. על הדרך נולדה משימה חדשה: לפרוץ לתודעה מעבר לים. כאיש תקשורת, קל לי באופן יחסי לזכות בחשיפה (להוציא את האינטריגות, התחרות וחוסר הפרגון מצד עיתונאים מסוימים). אבל על מנת שהפרויקט הזה יצליח בענק מעבר לים אני זקוק לחשיפה בינלאומית. זה מקום שבו אתם יכולים לסייע לי. מכירים עיתונאים זרים? העבירו להם את הבלוג הזה.

התחלתי לשלוח מיילים לאנשים רלוונטיים בחו”ל והבכיר ביניהם הוא רובין שארמה, מחבר ‘הנזיר שמכר את הפרארי שלו’ וגורו מודרני שמניע מיליוני אנשים לפעולה. הכרתי אותו לפני כעשור במסגרת ראיון ל’טיים אאוט’ תל אביב. לאחרונה ראיינתי אותו ל’ישראל היום’ ולמחרת הראיון התכתבנו ארוכות בנושאים שהועלו בו. הייתי בטוח שירים את הכפפה ויסייע. בינתיים לא שמעתי ממנו כלום. התעלמות גורפת. האם משום שהוא כבר לא זקוק לי, או פשוט כי התקלקל לו המחשב? ימים יגידו…

 

ובאשר למשימות עצמן:

התחלתי ללכת (ליתר דיוק לרוץ) לחדר הכושר. אני סובל סבל נוראי על ההליכון אבל מדמיין את הקוביות בבטן.

אחת המורות שלי בתיכון שז”ר בבת-ים קראה שאיפתי להשלים בגרויות (המורה: “תשלח לי את הציונים שלך” אני: “אין ציונים! אין בגרות בכלל!”) והזמינה אותי להשלים את הבגרויות בקיץ ובחורף הקרובים.

בימים אלו התחלתי לגבש דרך פעולה להוצאת שאר המשימות לפועל. אני נדהם (אך לא מופתע) לגלות את נדיבותם של בני האדם. קיבלתי לא מעט מיילים מאנשים שרוצים לתרום לי שעות לימוד בצרפתית, חדר כושר שרוצה להצמיד לי מאמן פרטי, גורם שהציע לי פרסום על אוטובוסים, משרד פרסום שרוצה לסייע, בחורה מארצות הברית שרוצה לשלוח לי די.וי.די להשגת קוביות בבטן ואנשים שמושכים בחוטים בתעשיית הבידור האמריקאית על מנת להגיע אל אופרה וינפרי.

המשך, ללא ספק, יגיע…



הגיבו לפוסט