פורסם על-ידי

לכתבה המלאה לחץ כאן

ב1.5.2011 הצבתי לעצמי עשר משימות לביצוע תוך 400 ימים. להתחטב, לפגוש את אופרה וינפרי, ללמוד שפה זרה, לשקם הומלס ולהקיף את אוסטרליה הן רק חלק קטן מהרשימה שלי. בינתיים מאות אנשים הצטרפו למסע וכתבו רשימות משלהם (כאן). בלוג “הרשימה” מתעד את מסע הכיבושים, ההצלחות, הכשלונות ובעיקר את המחשבות שלי. אם נחשפת ל”הרשימה” רק עכשיו אני ממליץ לך להתחיל את המסע על ידי הקלקה כאן. להזמנת הרצאה על הגשמה עצמית באמצעות רשימה ניתן ליצור קשר באמצעות כפתור ה”צור קשר”. קריאה נעימה!

 

30.5.2011

30 ימים למסע… נותרו עוד 370 ימים…

בכל פעם שאני מסיים ללמד קורס באוניברסיטה או באחת המכללות בהן אני מלמד את תורת הראיון, אני מאחל הצלחה לסטודנטים שלי ומצייד אותם בטיפ אחד קטן להצלחה בטוחה.”האנושות, בהכללה גסה, היא בינונית וממוצעת”, אני אומר להם, “רוב האנשים מסתפקים בלעשות וי על המטלה שנתנו להם הבוס הגדול או האישה ולא מגדילים את הראש מעבר לכך. הם מסתפקים בלצאת מהבית בשמונה בבוקר ולחזור אליו בשעה חמש ואז בוחרים לשבת על הספה ולזפזפ בטלוויזיה. אם תשברו את מעגל הבינוניות ותסכימו לעשות עוד קצת מאמץ ולהשקיע עוד שעתיים ביום בקריירה שלכם או בחלומות שלכם – ההצלחה מובטחת. אתם לא באמת צריכים להיות מצוינים. אתם פשוט צריכים להיות בינוניים פלוס ואז, ביחס לאנושות הבינונית – תהיו מצוינים”.

כמובן שלא כך אני רואה את העולם ויש באמירה שלי משהו פרובוקטיבי שמיועד לעורר אותם. באופן אישי, אני שואף למצוינות ועשייה גדולה וייחודית. אבל המילה “מצוינות”, מסתבר, מפחידה הרבה מאוד אנשים. הם חושבים שלהיות מצוין גדול עליהם ומעדיפים להישאר בינוניים. לכן אני משתדל לעודד את מרבית האנשים שמסביבי להיות בינוניים פלוס.

בימים האחרונים, מאז שהבלוג עלה לאוויר, אני מנהל לא מעט דיונים עם חברים ומכרים על משימות, הגשמת חלומות ויכולת לביצוע דברים. חלק מהשיחות רועמות ומגיעות לטונים מאוד גבוהים. בתחילת השבוע ישבתי עם זוג חברים בני שבעים שטענו ש”הרשימה” לא מתאימה לכל אחד. את הדברים האלה גם שמעתי לפני שבועיים מזוג חברות בנות ארבעים שאמרו לי “אין לך צרות בחיים”, “אתה נמצא במצב של עושר פנימי ולכן אתה יכול להיות פנוי להגשמת חלומות”, “אתה לא נאבק על הקיום שלך” או “יש לך חוסן נפשי שאין לאחרים”. אלו משפטים שחוזרים על עצמם בכל השיחות שאני מנהל בשבועיים האחרונים. אז לידיעתכם: יש לי צרות כמו לכל אדם אחר, המינוס בבנק משתולל ודברים רבים מטרידים את ראשי. כל זה לא רלוונטי לביצוע המשימות שלי. אני מניח את הדברים האלה בצד ומנסה לבודד את הרעשים. נכון שחוסן נפשי הוא דבר חשוב אבל בעיניי יותר חשוב החזון. החיים לימדו אותי שרק אנשים בעלי חזון מבינים אנשים עם חזון.

אני נתקל שוב ושוב ושוב ושוב ושוב באנשים נטולי חזון. אנשים שמציעים להם הצעה עסקית והתשובה הראשונה שלהם היא “זה יכשל” או “לא יצליח”. בימים אלו אני מעורב במיזם אינטרנטי גדול בשם “גיבור תרבות” (לקבוצה בפייסבוק כאן( , שעתיד לצאת החוצה בעוד לאוויר כחודשיים. נפגשתי יחד עם שותפיי עם מנכ”ל חברה גדולה במשק הישראלי על מנת להציע לו שיתוף פעולה ותשובתו הייתה “אתם עדיין שתיל. כשתהיו עציץ תדברו איתי”. כשנהיה עציץ נלך ליער אחר. הוגשה לאיש על מגש של כסף הזדמנות עסקית יוצאת דופן והוא סירב להיות קשוב לה בגלל העדר חזון, וזאת למרות דרגתו הבכירה בעולם העסקים. אותו הדבר חוויתי עם עורך אתר אינטרנט גדול ששוחח איתה על “הרשימה”. “אולי תחשפו את הבלוג לגולשים שלכם?”, הצעתי, והוא ענה: “אתה עדיין קטן. כשתהיה גדול נכתוב על זה”

“כשאהיה גדול לא יהיה לי זמן אליכם כי אתראיין ל – CNN “, השבתי. לא מתוך יהירות אלא מתוך כיוון מטרות. האיש הוא אולי עורך בכיר אבל כנראה נעדר חזון. על מנת לראות את הדברים שמעבר לא צריכים להיות אנשי עסקים מפולפלים אלא צריכים להיות אנשים עם נשמה. הדבר דומה ליכולת שיש לאנשים מסוימים להיכנס לדירה שמעוצבת בצורה מכוערת ולהחליט במקום שהם קונים אותה כי יש להם חזון והם רואים הרבה מעבר לספות ולקיר הצבוע בצבע קרם בננה. הם רואים שזאת יכולה להיות דירה חלומותיהם!

לעיתים קרובות מונחות לפתחנו הזדמנויות פז. זרעים ארוזים בנייר עטיפה גס שמסתיר את הפוטנציאל הגלום בהם. הימנעו מלפספס את ההזדמנות לזהות את הזרע שיניב שתיל עצום וירוק. כל ההסברים בהנוסח “אין לי זמן”, “אין לי כסף”, “הראש שלי טרוד במקום אחר”, “החיים לא קלים” הם תירוצים לעצמנו. סטודנט שלי לתקשורת קיבל, לפני חודש, הצעת עבודה בגוף תוכן מאוד גדול ונחשב. ההצעה הייתה מעליבה מאוד. כלום כסף והמון עבודה שחורה בלילות. הוא סירב. למה? כי האגו הנחה אותו. “זה כלום כסף וחוץ מזה, זה ישבש לי את כל החיים מבחינת נוחות”. “אתה צעיר”, אמרתי לו, “זה הזמן שלך לשבש את החיים ולעשות דברים שכשהיו לך שלושה ילדים לא תוכל לעשות. אז תראה פחות טלוויזיה ותשב פחות בבתי קפה”.

החיים מציעים לנו שפע. אל תשאירו את השפע על המדף.

ומה באשר למשימות שלי?

לצד הניסיונות שלי ליצור תהודה עולמית לבלוג, אני מרגיש שהדברים והמשימות מתחילות לזוז….

התחלתי לרוץ עם מאמן כושר נפלא ואדיב בשם טל סתיו שייבא שיטה בריאה ונכונה לריצה מארצות הברית (לקבוצה בפייסבוק – כאן))כבר במפגש הראשון למדתי כל כך הרבה על הגוף שלי ובעיקר על ההזנחה הפושעת שלי. אני עדיין לא נהנה מהריצה אבל הוא הבטיח שיום אחד זה יקרה….

רשת חדרי הכושר הולמס פלייס התגייסה למשימת הקוביות בבטן ונתנה לי 400 ימי חדר כושר פלוס מאמן ויועצים

מישהי שלחה לי את כתובת המגורים של אופרה וינפרי (כלומר של אחת מהדירות שלה) על מנת שאוכל לשלוח אליה מכתב.

מצאתי פרטנרית ללימודי צרפתית ובקרוב נתחיל את השיעור הראשון שלנו

משימות אוסטרליה, שיקום ההומלס, עמותת הילדים והבגרות טרם תפסה תאוצה. מצד שני, יש כבר אנשים שמתעניינים בהפיכת “הרשימה” לתוכנית טלוויזיה.

אלון סקר וחברת סקר גרופ (לקבוצת הפייסבוק – כאן( מסייעים לי להרים פרויקט שילוט חוצות של “הרשימה” על מנת לדרבן אנשים נוספים להיות אקטיביים לגבי חייהם

מחווה מדהימה של עדי ליברמן הפכה את הבלוג לא רק לדובר עברית ואנגלית אלא גם לדובר ערבית (!) ואיראנית

התארחתי בתוכנית הבוקר של דן שילון וטלי מורנו. נראה אם גם המנחים יכינו את הרשימה שלהם…

 

 

בצד כל הניסיונות שלי להוציא לפועל את המשימות שרשמתי לעצמי, התחלתי להרהר לגבי חלק מהן. יש לי מחשבות שחלק אינן משימות נכונות עבורי ואני שוקל לבצע שינוי דרמטי בדף המשימות שלי. אני עדיין חושב על כך ואעדכן בפוסט הבא.



הגיבו לפוסט